בפוסט על התפתחות אישית והעצמה כתבתי על 4 המיכלים שאנחנו רוצות למלא בהתפתחות האישית שלנו,
ועל העצמה - שהיא בעצם מילוי של המיכלים בעזרת אחרים/ות, שעוזרים/ות לנו גם לגלות איך נוכל למלא את המיכלים בפעם הבאה בעצמנו.
כך למשל, ברוב המקרים, נבחר ללכת לטיפול סביב נושא ספציפי, ולהרגיש שיש לתהליך התחלה, אמצע וסוף. ושהסוף כולל את היכולת שלנו לעשות את המשימה באופן עצמאי. בין אם זו משימה פנימית-רגשית או משימה בעלת אופי פרקטי שקורית ביקום.
כתבתי אזהרות, מפני אילו התנהגויות נרצה להתרחק כי הן לא מעצימות אותנו, אלא עושות את ההפך ומרוקנות את המיכלים.
בפוסט הזה אני מביאה דוגמאות וציטוטים, בודאי תזהו אם לא את כולם אז את רובם, שממחישים מה ממלא ומה מרוקן את המיכלים.
כמובן שיש מימד סובייקטיבי לדברים, ולכן ייתכן וחלק ממה שמרוקן אחרות לא משפיע עליך ולהפך.
זה קשור בחוסן, בנקודות רגישות ספציפיות וגם במצב הרגשי שלנו באותו רגע.
אני למשל מזהה בבירור שאותו דבר בדיוק שנאמר יכול יום אחד להישמע לי איום ונורא וביום אחר לעבור על ידי.
ובודאי כך על פני תקופה, כך שדברים שהפריעו לי והסעירו אותי בעבר, היום כבר לא מפריעים לי לישון.
הנה כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב:
מיכל 1 - אני טובה כמו שאני - חמלה וקבלה
מה יכול למלא?
חוסר שיפוטיות "אני מבינה שאת לא מצליחה למצוא זמן לתזונה בריאה באורח החיים שלך כרגע"
אמפטיה "אני איתך"
הפגנת פגיעות "גם לי היה קשה כש.." "אני נכשלתי בניסיון ל.."
מציאת מכנה משותף "אני זוכרת שלעזוב את מקום העבודה היה גם לי קשה מאוד"
סבלנות "כל הדברים הטובים באמת, מתגלים בזמנם, האיטי, הבלתי מתחשב" (דניאלה ספקטור, ובכלל שווה להקשיב למוזיקה של נשים)
מה עלול לרוקן?
שיפוטיות "מה, את לא עושה את זה?" "אה, את מראה לילדים שלך טלוויזיה? אבל זה לא גרוע"
השוואתיות "היא דווקא כן מפתחת קריירה בזמן שהיא גם מתמידה בספורט"
חוסר סבלנות "עוד פעם צריך להסביר לך?" "את כבר בת 32.."
אכזבה "ציפיתי ממך ליותר"
האחדה/יישור לסטנדרטים "כולם לומדים באוניברסיטה אחרי הצבא" "ככה צריך"
מיכל 2 - אני יודעת מה טוב - אינטואיציה וחופש בחירה
מה יכול למלא?
שאילת שאלות "ואיך את מרגישה עם ההחלטה הזו?" "מה הביא אותך לבחור בדרך הזאת?"
הקשבה
שיתוף מניסיון אישי "מה שעזר לי להצליח במקרה דומה זה.."
סיעור מוחות משותף "את יכולה ללכת למנהל שלך ולבקש העלאה, מה דעתך?"
מה עלול לרוקן?
הסוואת הצעות כעובדות "רק ככה זה עובד"
גזלייטינג "את מדמיינת, זה לא באמת כמו שאת מתארת את זה" (חשוב להכיר, תופעה מאוד רווחת, גם בבתים אוהבים)
עצות חד משמעיות "את חייבת לעזוב את מקום העבודה"
מיכל 3 - אני מסוגלת לטוב - תחושת מסוגלות והכרה ביכולת להצליח
מה יכול למלא?
ציון וחגיגת הצלחות "תראי איך הצלחת בפיתוח הפרויקט שהקמת בעבודה" "זה מדהים שהצלחת לגרום להם להקשיב לך"
הצבעה על חוזקות ייחודיות "היכולת שלך להבין מהר את המגמה הכלכלית היא ייחודיות ומעולה"
תזכורת לתודות והערכה "תראי איך השפעת עליהם ואיזה יפה מה שהם כתבו לך"
מה עלול לרוקן?
חוסר אמונה בנו "אני לא מאמין שתצליחי לעשות את זה" "בעבר עשית משהו דומה ונכשלת, למה שהפעם תצליחי?"
הדגשת כשלונות וחולשות "את לא מספיק מבינה בזה" "אבל כשניסית פעם קודמת נכשלת"
קרקוע "זה לא ריאלי" "זה לא הצליח לאף אחד בעבר"
מיכל 4 - אני בעלת השפעה - הכרה באימפקט שלנו על חיינו ועל העולם
מה יכול למלא?
שינוי שיח מרוחב ההשפעה לעומקה "אולי לא כולם יפסיקו לעשן בזכותך, אבל אפילו אם רק אבא שלך יפסיק זה המון"
התייחסות להשפעה שכבר הייתה "תראי איך הרמת את הפרויקט ההוא" "תזכרי איך זיהית ראשונה שיש לילדה קושי"
מה עלול לרוקן?
"הבורג הקטן" "זה שרק את תהיי טבעונית לא משנה את כל התעשייה הזו" (סיפור מקסים שכדאי לקרוא)
ולמה "עלול לרוקן" ולא "מרוקן"?
קודם כל, אנחנו שונות, וכל אחת מתרוקנת מדברים שונים.
וגם, עם ההתפתחות האישית אנו מצליחות יותר בעצירת ריקון המיכלים שלנו.
מעבר ליכולת שלנו להתרחק ממי שמרוקנים אותם, הם גם מספיק מלאים לעתים קרובות כדי להכיל את ניסיונות הריקון מבלי לאבד טיפה.
זה לא לינארי, יכול להיות שברגע מסוים נוכל לעמוד בפני ניסיונות הקטנה בעוז וברגע אחר הם יפגשו את כל הספקות העצמיים שלנו שצפו ועלו.
אבל ככל שנהיה עירניות למילוי המיכלים, כך נוכל להטיל ספק גם באמירות חד משמעיות, לזכור את ההצלחות שלנו גם כשמזכירים לנו את הכשלונות, להאמין בעצמנו גם מול מי שבגלל פחדיו לא מצליח להאמין בנו.
באמת שהייתי רוצה שלא נסכים, שלא נהיה מוכנות לקבל את כל הדברים המקטינים, שנברח מהם ונתרחק. שנצליח להציב גבול. בשביל שזה יקרה נשים צריכות נשים, לדבר איתן על החוויה המשותפת, לשאוב מהן השראה וכוח.
Comments