את אומרת לעצמך שאי אפשר ככה יותר, ואני מסכימה איתך.

 

זו פגיעה באיכות החיים כשלמישהו אחר יש את הכוח לערער אותך,

לאכזב אותך, ולהכעיס אותך כל כך.

​​

וזה גם ממש מתסכל שאת מרגישה שהתגובות שלך מוגזמות,

ומצפה מעצמך להירגע מהר ומראש לקחת דברים פחות קשה.

​

את רוצה להיות פנויה אחרי הצהריים לבלות בנחת עם הילדים או עם עצמך,

ולא להקדיש את כל המחשבות שלך לעבודה.

לאי נעימות עם ההוא בגלל הטעות שעשית,

לעצבים על ההיא שמרשה לעצמה להתנהג באופן לא מותאם,

או לדברים הלא פתורים עם ההם שממשמיכים להתעקש על דרך פעולה גרועה.

​​​

למרות שיש סיבות ממש טובות לזה שאת מגיבה יותר בעוצמה מאנשים אחרים,

את לא רוצה לתת לזה לנהל לך את החיים.​

צודקת.